איך בודקים ענבים ואוכמניות בקבלת הסחורה

קודם מודדים את טמפרטורת הפרי עצמו, אחר כך דוגמים באקראי מכל המשלוח, פותחים את הסלסלות וסופרים את הפגמים לפי סוג. כל ספירה משווים לטולרנס של הסוג (Class) שנקבע בהסכם. בענבים בסוג א׳ מותרים עד 10% אשכולות שלא עומדים בדרישות הסוג, ומתוכם עד 1% רקובים. באוכמניות בסוג א׳ מותרים עד 10% שלא עומדים בדרישות הסוג, ומתוכם עד 2% רקובים או מתחת לדרישות המינימום.

מתחילים בטמפרטורה

לפני כל דבר אחר מודדים את טמפרטורת הפרי, גם בפרי שליד דלתות המכולה וגם בפרי שבעומק שלה. בענבים טמפרטורת הפרי צריכה להיות בין −0.5 ל־0 מעלות, ותקנות הייצוא של דרום אפריקה מחייבות להחזיק ענבים בטמפרטורת פרי של −0.5 מעלות. גם באוכמניות היעד הוא −0.5 עד 0 מעלות. טמפרטורה גבוהה משנה את התמונה כולה: ריקבון שנראה קל בהגעה ימשיך להתפתח על מדף חם.

כמה ארגזים לפתוח

כללי ה־OECD לבדיקות התאמה קובעים כמה אריזות צריך לדגום לפחות כדי לקבוע שמשלוח לא עומד בדרישות:

מכל אריזה לוקחים 15 יחידות, ובכל מקרה לפחות 3 ק״ג. סלסלות ואריזות צרכן של עד 3 ק״ג פותחים ומוציאים מהן את הפרי לפני הבדיקה. בתקן הפרואני לענבים הכלל אחר: דוגמים מספר ארגזים ששווה לשורש השלישי של מספר הארגזים במשלוח, ובוחרים אותם באקראי מתוך 20% מהמשטחים. לא משנה באיזו שיטה עובדים, רושמים אותה בדוח.

ענבים: מה סופרים

• ריקבון. ריקבון רך שנגרם מפטריות או מחיידקים, ובעיקר בוטריטיס (Botrytis), שמתפתח גם ב־−0.5 מעלות ועובר מגרגר לגרגר. זו המחלה ההרסנית ביותר בענבים אחרי הבציר.
• נשר. גרגרים שנשרו מהאשכול. הנשר גדל ככל שהפרי בשל יותר, חמור יותר בזנים ללא גרעינים, ונגרם בעיקר מטיפול לא זהיר בבית האריזה.
• שזרות. שזרות חומות, יבשות ושבירות מעידות על איבוד מים אחרי הבציר.
• נזקי SO₂. כתמים מולבנים, שקועים או דהויים שנגרמים מפדי הגופרית (SO2 pads). בתקן האמריקאי הם נספרים כ“כוויית גופרית”.
• גרגרים סדוקים, מעוכים, רטובים או מצומקים, וגרגרים רכים ושקופים (“waterberries”).
• צבע וגודל. בענבים אדומים ושחורים בודקים שהצבע עומד בדרישות הסוג, ובודקים שמשקל האשכול עומד במינימום (75 גרם בסוג אקסטרה ובסוג א׳ בתקן האירופי).
• סוכר. בריקס, וגם יחס סוכר–חומצה אם הוא מופיע בהסכם, באשכולות הפחות בשלים. איך מגדירים מתיקות.

ענבים: כמה מותר

תקנה 543/2011 הוחלפה ב־1 בינואר 2025 בתקנה (EU) 2023/2429. דרישות המינימום לבריקס ולמשקל אשכול של 75 גרם לא השתנו, אבל דרישת ה־75 גרם חלה היום רק על סוג אקסטרה וסוג א׳. הטולרנסים בטבלה לקוחים מהנוסח של 543/2011.

אוכמניות: מה סופרים

• ריקבון ועובש: בוטריטיס (עובש אפור), ריקבון פרי בשל, וריזופוס (Rhizopus) בטמפרטורה מעל 10 מעלות.
• גרגרים רכים, דולפים או סדוקים, ופרי בשל מדי, שבשר הפרי שלו רך ודייסתי.
• הצטמקות בגלל איבוד מים.
• פרואינה (Bloom). בסוג אקסטרה ובסוג א׳ הגרגרים צריכים להיות מכוסים בפרואינה כמעט לגמרי.
• גושים של גרגרים שנדבקו זה לזה, עוקצים שנשארו מחוברים, וגרגרים אדומים או ירוקים: הפרי צריך להיות כחול לגמרי, עם מעט אדום ליד העוקץ או בלי אדום בכלל.
• מוצקות, אם היא נקבעה בהסכם. אין שיטה תקנית; הכי נפוצים מכשירים שמודדים מוצקות בדחיסה.

אוכמניות: כמה מותר

מה צריך להופיע בדוח

1. מספרי זיהוי של המכולה, המשלוח והאריזות, ותאריך ושעת ההגעה.
2. טמפרטורות הפרי, ואיפה בדיוק נמדדו.
3. שיטת הדגימה, ומספר האריזות והיחידות שנבדקו.
4. בריקס (וגם חומציות ויחס, אם הם מופיעים בהסכם), כפי שנמדד בפרי הפחות בשל.
5. צבע, משקל אשכול וגודל גרגר בענבים; גודל או ספירה באוכמניות.
6. ספירת פגמים לפי קטגוריה (פגמים קבועים, נזק חמור, ריקבון), וכל קטגוריה מול הטולרנס של הסוג.
7. תמונות של האריזות, של הפרי ושל המדחום בכל מדידה.

1. OECD, Scheme for the Application of International Standards for Fruit and Vegetables (OECD/LEGAL/0346), ‏2006.
2. תקנה 543/2011, ענבי מאכל, עותק ממשלת בריטניה.
3. USDA AMS, US Standards for Grades of Table Grapes, ‏1999; US Standards for Grades of Blueberries, ‏1995.
4. OECD, Berry Fruits (UNECE FFV-57), ‏2024.
5. פרו, INDECOPI NTP 011.012, ‏2005.
6. USDA, Agriculture Handbook 66, פרקי הענבים והאוכמניות, 2016; ‏Chaves Junior et al., Pathogens, ‏2019.
7. דרום אפריקה, תקנות ייצוא מוצרים מתכלים, 2025, סעיף 51 (ענבי מאכל); ‏Rivera et al., Postharvest Biology and Technology, ‏2022.